ו – טלטול פחות פחות מד’ אמות ברשות הרבים

למדנו בהלכות הקודמות, שבכלל מלאכת ה’הוצאה’, האיסור לטלטל חפץ ב’רשות הרבים’ יותר מד’ אמות. כי רשותו של אדם העומד ב’רשות הרבים’ מתפשטת על ד’ אמות, ואם הוציא חפץ מחוץ לד’ אמותיו, נמצא שהוציאו לרשות אחרת ועבר על איסור תורה. אבל בתוך ריבוע של ד’ אמות על ד’ אמות מותר לטלטל. לפיכך, רק אם טלטל חפץ למרחק של יותר מאלכסון הריבוע של ד’ אמות על ד’ אמות (2.58 מטר) עבר על איסור תורה, כי רק אז ברור שטִלטל אל מחוץ לריבוע שמותר לו לטלטל בו.

מהתורה, אדם שרוצה להעביר חפץ בתוך ‘רשות הרבים’, יכול לטלטל את החפץ מעט פחות מד’ אמות, ויעמוד וינוח מעט כדי לקבוע לו בזה מקום חדש, ושוב יוכל ללכת עוד שיעור של פחות מד’ אמות ויעמוד, וכך ילך ויעמוד, ילך ויעמוד, עד שיביא את החפץ למקום הרצוי לו. אלא שחכמים אסרו זאת, שמא ילך בפעם אחת יותר מד’ אמות ויעבור על איסור תורה. ואפילו ב’כרמלית’, שהיא ‘רשות הרבים’ מדברי חכמים, אסרו לטלטל חפץ פחות פחות מד’ אמות, שמא יבוא לטלטל יותר מד’ אמות ב’רשות הרבים’.^[5]

אך במצב שאדם עלול לאבד את כספו, כגון שנכנסה שבת ולא הספיק להגיע לביתו ובתרמילו כסף רב, ואין הוא יכול להחביאו במקום בטוח, ואין לו שם גוי שיכול לשמור על הכסף או להביאו לביתו – התירו לו חכמים לטלטל את התרמיל באופן שילך פחות פחות מד’ אמות עד שיגיע למקום שיוכל לשומרו. היתר זה הוא אפילו ב’רשות הרבים’ מן התורה. וב’כרמלית’, גם לצורך מצווה מותר לטלטל פחות פחות מד’ אמות (או”ח רסו, ז, ח, באו”ה שמט, ה).^[6]