יב – פעולות מותרות

מותר לבצע בשבת טיפול רפואי שאין דרך לעשותו בעזרת תרופות, שהואיל ואין חשש שיבוא לשחוק סממנים, אין פעולה זו בכלל איסור רפואות בשבת. ואמנם בלא צורך ממשי, גם טיפול זה אסור משום ‘עובדין דחול’, אבל לצורך ממשי, כגון שיש לו צער – מותר (שו”ע שכח, מג, מ”ב קלו).

לפיכך מותר ללחוץ על מכה בכלי או ביד כדי שלא תתנפח, מפני שזו פעולה רפואית שאין דרך לעשותה בסממנים (ח”א סט, ה, מ”ב שכח, קמד, שעה”צ קד). וכן מותר להניח קרח על מכה כדי שלא תתנפח ולא תכאב, מפני שאין דרך לעשות זאת על ידי סממנים (שש”כ לה, לה, ובהערה צב).

מותר למי שכואבות לו עיניו לעשות בשבת תרגילי עיניים שאין להם טיפול חילופי בתרופות. וכאשר העיניים לא כואבות והמטרה לחזק את שריריהן, דינן כדין תרגילי פיזיותרפיה, שאם יש צורך לעשותם בכל יום מספר פעמים, מותר לעשותם גם בשבת (כמבואר בהלכה הבאה).

מותר להניח בשבת פלטה על השיניים כדי ליישרן, שאין זה טיפול שאפשר לעשותו בעזרת סממנים (שש”כ לד, כט).^[7]

מי שכואבת לו בטנו או אוזנו, רשאי להניח עליהן בקבוק חם (מ”ב שכו, יט). וכן מותר להשתמש בקרח כנגד כאב (שש”כ לג, טו).^[8]

החש באוזנו רשאי ליתן בה צמר גפן, ואין בזה איסור רפואה, מפני שהוא רק מגן על האוזן מפני הרוח ולא מרפא אותה (שו”ע שג, טו; שש”כ לד, ט).

מותר למי שרוצה לצחצח את גרונו לבלוע ביצה חיה, כי אין זו פעולה רפואית (שו”ע שכח, לח).

מותר להניח טלק בנעליים למניעת זיעה וריח רע ולהרגשה נעימה. אבל אסור למי שסובל מפטריות להניח טלק רפואי בנעליים, ובמקום צער – מותר (לעיל הלכה ה).