ה- טלטול חיות מחמד ובעלי חיים חולים

כפי שנלמד להלן (כג, ה), כל דבר שאין בו שימוש בשבת הרי הוא ‘מוקצה’ ואסור לטלטל אותו בשבת. בכלל זה גם בעלי חיים נחשבים ‘מוקצה’ ואסור לטלטל אותם בשבת. ובמקרה שצריך לקחתם ממקומם כדי למנוע מהם צער, התירו חכמים לאחוז בהם ולגוררם, אבל לא להרימם (שו”ע או”ח שח, לט-מ).

לכאורה כך הדין גם לגבי חיות מחמד, כחתולים וכלבים, שאסור לטלטלם, ורק כדי למנוע מהם צער, מותר לדוחפם או לגוררם, אבל לא להרימם (וכ”כ ילקו”י ח”ב עמ’ שפג, ארח”ש יט, קכד).

אולם יותר נראה, שדין מוקצה קיים לגבי בעלי חיים שאין רגילים לשחק עמם, אבל חיות מחמד שבעליהן רגילים להרים אותן ולהשתעשע בהן בכל השבוע – אינן מוקצה, ומותר לבעליהן לנגוע בהן ולהרים אותן. וכן כלבי נחייה, אינם מוקצה בשבת. וכן פסק הרב פיינשטיין (אג”מ או”ח ח”ה כב, כא) והרב אויערבאך (שלחן שלמה שח, עד). ואף שיש מחמירים, כיוון שדין מוקצה הוא מדברי חכמים, הלכה כדעת המקילים.^[3]

דג שקפץ מן האקווריום, ואם יחזירוהו לאקווריום יש להניח שיחיה, למרות שהדג ‘מוקצה’ מותר להחזירו. מפני שבשעת הדחק, כשאין פתרון אחר, משום צער בעלי חיים מותר לטלטל ‘מוקצה’. ואף שיש מחמירים בזה, אפשר לסמוך על המקילים (עי’ שו”ע שה, יט, מ”ב ע, שש”כ כז, כח).

כשאחד מהדגים שבאקווריום מת, ואם ישאירוהו שם יש חשש שידביק את שאר הדגים במחלתו ואף הם ימותו, למרות שהוא מוקצה, מותר להוציאו מן האקווריום כדי להצילם. ואם יש שם חתול או כלב, טוב שיתן אותו לפניהם (עי’ שש”כ כז, כט).