ד – גדרות, פרצות ותל המתלקט

גדר בגובה של עשרה טפחים, נחשבת כמחיצה טובה, והיא מועילה אפילו ל’רשות הרבים’ מהתורה (כמבואר לעיל כא, ז). גדר זו יכולה להיות עשויה גם מרשת של חוטי ברזל, שכל זמן שאין החללים שברשת רחבים ג’ טפחים (22.8 ס”מ), הגדר נחשבת רצופה, והיא מועילה גם ל’רשות הרבים’ מהתורה.

היו גדר או ‘צורות הפתח’ מקיפות את שטח ה’עירוב’, ובגדר או ‘צורות הפתח’ פרצות, כל זמן שהפרצות אינן ברוחב של עשר אמות (4.56 מטר), וסך אורך כל הפרצות שבכל צד מצדדי העיר קטן מסך אורך כל הגדר או ‘צורות הפתח’ שבאותו צד, ה’עירוב’ כשר (מ”ב שסב, מה. אמנם לדעת ערוה”ש שסב, כג, דנים את כל ההיקף כאחד). אבל אם היו הפרצות רוב של אחד הצדדים של העיר, או שאפילו היתה המחיצה רוב, אלא שהיתה שם פרצה של עשר אמות, ה’עירוב’ פסול (שו”ע שסב, ט).

היו בצד אחד של העיר בתים ולהם חצרות שמוקפות גדר, ובין החצרות מקום פתוח, אם המרחק שבין החצרות קטן מעשר אמות, ואורך החצרות גדול מעשר אמות, אין צורך להקיף את אותו הצד במחיצה או ‘צורת הפתח’, שכן גדר החצרות היא המחיצה. ופרצות שקטנות מעשר אמות אינן פוסלות את ההיקף.

היתה העיר מוקפת בגינה, ולגינה טרסה (מדרגה) שגובהה עשרה טפחים, הרי שהטרסה היא המחיצה, ואין צורך לעשות שם מחיצה אחרת או ‘צורת הפתח’. ואם חלק מהעיר מוקף בטרסה, באותו החלק אין צורך לעשות מחיצה אחרת.

היה צד אחד של העיר נמצא במדרון, אם המדרון תלול כך שבמשך ארבע אמות (1.82 מטר) הוא יורד עשרה טפחים לפחות (76 ס”מ),1 הרי זה ‘תל המתלקט’ שנחשב כמחיצה גמורה (שו”ע שמה, ב).

היה הישוב מוקף גדר ובכביש הנכנס אליו יש שער רחב מעשר אמות, אם השער עומד להיסגר בלילה, גם כאשר השער פתוח ה’עירוב’ כשר (שו”ע שסד, ב, מלומדי מלחמה עד). ואם השער נשאר פתוח בלילה, או שהשער עשוי ממוט ברזל, כך שגם כאשר הוא סגור, הוא אינו כשר למחיצה, יש לסגור את הפרצה שבשער על ידי הקמת ‘צורת פתח’ מעל השער.