י – עציץ

כשם שאסור לתלוש ענף או עלה מצמח שצומח באדמה, כך אסור לתלוש דבר מצמח שצומח בעציץ. אלא שבעציץ נקוב, כיוון שהנקב מחבר את הצמח לקרקע, התולש ממנו עובר באיסור ‘קוצר’ מהתורה; ובעציץ שאינו נקוב, כיוון שאינו מחובר לקרקע ואין זה דרך גידולו של הצמח, התולש ממנו עובר באיסור מדברי חכמים (שו”ע שלו, ז, מ”ב מב). וכן אסור להשקות צמחים שגדלים בעציצים (מ”ב שלו, מא. ועי’ בהערה 4).

אסור להזיז עציץ ממקומו בשבת משום שהוא מוקצה, כדין כלי שמלאכתו לאיסור, שהרי אסור להשקות את הצמחים שבו ולקוטפם. אבל לצורך מקומו מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור (להלן כג, ח). ואם הוא עציץ שרגילים להעבירו ממקום למקום לשם נוי או כדי להריחו, כיוון שעיקר שימושו להיתר, אין בו איסור מוקצה.

לפעמים עצם הזזת העציץ אסורה משום ‘זורע’ או ‘קוצר’. למשל, אם העציץ נקוב כשיעור של שורש קטן והוא מונח על הקרקע, האוויר שבנקב מחברו לקרקע שהיא מקור חיותו, ואסור לנוטלו מהקרקע ולהניחו על משטח של פלסטיק קשיח משום איסור ‘קוצר’. ואם העציץ היה מונח על פלסטיק קשיח, אסור לנוטלו מעל הפלסטיק ולהניחו על הקרקע משום ‘זורע’. ולכן הנצרך להזיז את העציץ לצורך מקומו, צריך להקפיד להעביר אותו עם צלחת הפלסטיק שתחתיו.^[9]

עציץ שנפל וחלק מהאדמה שבו נשפכה, אסור להחזיר את האדמה לתוכו, מפני שעל ידי כך הוא מיטיב את מצב הצמח ועובר על איסור ‘חורש’ ו’זורע’. בנוסף לכך, האדמה היא מוקצה ואסור לטלטל אותה. וגם אם האדמה לא נשפכה מהעציץ, אלא שבנפילת העציץ נתגלו שורשי הצמח, ובזקיפתו יתכסו שוב באדמה, אסור לזוקפו אפילו ברגל (באופן שאין איסור מוקצה), מפני שכיסוי השורשים אסור משום ‘חורש’ ו’זורע’. (מותר לפתוח חלון בחדר שיש בו עציץ, כמבואר בסוף הלכה ג).