יא – דלתות חשמליות

אסור להתקרב לדלת חשמלית שנפתחת על ידי התקרבות אליה, שכל המתקרב אליה נחשב כמי שמפעיל באופן ישיר את המערכת החשמלית שפותחת את הדלת. ואין הבדל בין אם מנגנון ההפעלה פועל על ידי משטח דריכה הנמצא לפני הדלת או על ידי עין אלקטרונית או חיישני נפח וכיוצא בזה. וכפי שלמדנו (הלכה ב), לדעת רבים, וביניהם מרן הרב קוק זצ”ל, כל הפעלת מכשיר חשמלי אסורה מהתורה.

מי שנקלע למלון או לבית חולים שיש לו דלתות חשמליות, צריך למצוא פתח חילופי כדי שיוכל להיכנס דרכו בלא להפעיל מערכת חשמלית. כאשר גוי התקרב לדלת כדי לפותחה ולהיכנס, מותר ליהודי להצטרף עמו ולהיכנס (להלן כה, א-ב). אבל אם יהודי מחלל שבת נכנס דרך הדלת, אסור להיכנס עמו, שאסור ליהנות מחילול שבת. ועוד, שיש בזה חילול השם כשנעזרים ונהנים מחילול שבת. ואף שיש מקילים בזה, נכון להחמיר. ורק בשעת הדחק כשאין דרך אחרת אפשר בדיעבד לסמוך על המקילים.[11]

רופא או אחות שהגיעו לעבודתם בבית החולים, כיוון שמותר להם להיכנס בדלת לצורך פיקוח נפש, מותר גם לאנשים אחרים להיכנס עמהם דרך הדלת שנפתחה. ומלכתחילה הנהלת בית החולים צריכה להתאמץ למעט את הצורך בחילולי שבת, ולהכין לשבת פתחים שדרכם יוכלו הרופאים והמבקרים להיכנס בלא להפעיל מערכת חשמלית.

מי שבטעות התקרב לדלת כזו וגרם לפתיחתה, יש אומרים שלכתחילה אל יזוז ממקומו, מפני שאם ילך, יגרום לסגירת הדלת. אלא ימתין עד שיגיע לשם גוי, ויבקש ממנו לעמוד במקומו וילך, ואח”כ כשהגוי יעזוב את המקום יהיה זה הגוי שיגרום לסגירת הדלת. אמנם אם ההמתנה שם גורמת ליהודי צער, מותר לו לעזוב את המקום, מפני שהוא הולך לדרכו ולא אכפת לו אם הדלת תשאר פתוחה או תסגר, והרי זה ‘פסיק רישא דלא ניחא ליה’ באיסור ‘גרמא’, שאין בזה איסור. ואם זה שגרם בטעות לפתיחת הדלת, רצה להיכנס בה, בשעת הדחק יוכל להיכנס, הואיל ולא התכוון לעשות מלאכה. אבל אם התכוון לפתוח את הדלת ונזכר שהדבר אסור, לא יכנס, מפני שאסור לאדם ליהנות ממלאכה שעשה בשבת בשגגה (שו”ע שיח, א, ועי’ בהערה 11, ולהלן כו, ד).