ט – מקרר ששכחו לנתק את הנורה שבו

מקרר ששכחו לנתק את הנורה שבו, אסור לפותחו ולסוגרו בשבת, כי בפתיחתו וסגירתו מדליקים ומכבים את הנורה. ואם האוכל שבתוך המקרר נחוץ לצורך שבת ויש שם גוי, מותר לבקש מהגוי לפתוח את המקרר עבור עצמו, היינו להציע לו דבר מאכל מתוך המקרר, וכיוון שהגוי יפתח את המקרר עבור עצמו, יהיה מותר ליהודי לקחת מן המקרר את הנצרך לו. ואף שאסור לבקש מגוי לעשות מלאכה בשבת, כאן אין מבקשים ממנו לעשות מלאכה אלא לפתוח את המקרר, ורק כדרך אגב הנורה תידלק. ואחר כך מותר לבקש מהגוי לכבות את הנורה, כדי שאפשר יהיה לפתוח ולסגור את המקרר. וזאת משום שכיבוי הנורה אסור מדברי חכמים בלבד, ומותר לבקש מגוי לעשות איסור מדברי חכמים לצורך מצוות שבת (לעיל ט, יא. ועי’ להלן כה, ב; כה, ה).

ואם אין שם גוי והאוכל שבמקרר נחוץ מאוד, בעת שמנוע המקרר אינו עובד, אפשר לנתק את התקע המחבר את המקרר לרשת החשמל. ויש להקפיד לעשות זאת בשינוי, כגון על ידי תחיבת עץ או פלסטיק חד בין השקע לתקע, מפני שהתקע הוא מוקצה ואסור לטלטל אותו כדרכו (להלן כג, יד).[9]

במקרה שיש ספק אם ניתקו את מנורת המקרר לפני שבת, לדעת הרבה פוסקים, מותר לפתוח את המקרר, מפני שאין כוונה להדליק את המנורה אלא רק לפתוח את המקרר, ואם המנורה תידלק, יהיה זה בדרך של ‘פסיק רישא’, היינו שעושה פעולה אחת וכדרך אגב נעשית פעולה אחרת אסורה. וכיוון שספק אם הפעולה האסורה תתבצע, הרי שזה ספק ‘פסיק רישא’, ואין בזה איסור. ואף שיש מחמירים בזה, העיקר כדעת המקילים.

ואם פתח את המקרר והמנורה נדלקה, מותר להוציא ממנו מאכלים, ולא יסגור את דלת המקרר אלא יניח שם מגבת כדי שלא תסגר לגמרי, וכך הנורה לא תכבה, ויוכל שוב כשירצה לפתוח את המקרר.[10]